🔵 גזרת ל״ה/י – ה׳ בסוף
יחידה 2 מתוך 6 🔵 ל״ה/י
🖨️ דף תרגול להדפסה
דף תרגול תואם לל״ה/י – השיעור: מהדורה למורה עם תשובות, ואחריה דפי תלמיד (2–4 עמודים). המסלול שלכם מסומן.
🎯 מה נלמד?
- לזהות פעלים מגזרת ל״ה/י בכל הבניינים.
- להבין מתי מופיעה ה׳ ומתי מופיעה י׳.
- לזהות לפי סימנים: „הוא אתמול” ב־ָה, שם הפועל ב־וֹת.
- להכיר יוצאי דופן: ה׳ במפיק (הּ).
🔎 פתיחה: תיק החקירה
המדריך הִפְנָה את המבקרים לכניסה. מה השורש של הִפְנָה? אחרי שמורידים את הִ־ נשארות פ־נ־ה. אבל ה׳ הזו לא באמת נשמעת כעיצור – היא רק סימן לתנועה. ברוכים הבאים לגזרת ל״ה/י! 🔵
🧒 בקצרה לצעירים: יש פעלים שמסתיימים בצליל „ָה”: קָנָה, בָּנָה, שָׁתָה. האות האחרונה בשורש שלהם היא ה׳ (ולפעמים י׳). נסו: „אני קָנִיתִי” – רואים את הי׳? 👀
💡 ההסבר
📛 השם
ל״ה/י: האות האחרונה בשורש (ל׳ הפועל) היא ה׳ או י׳. בדרך כלל היא נחה – נכתבת ולא נשמעת.
🔁 ה׳ או י׳?
בסוף מילה מופיעה ה׳: קָנָה, בָּנָה. באמצע מילה מופיעה י׳: קָנִיתִי, רָאִינוּ. לכן רושמים את השורש כך: ק־נ־י/ה.
👂 סימן 1: הצליל ָה
„הוא אתמול” של ל״ה/י תמיד מסתיים בצליל ָה: קל – קָנָה; נפעל – נִבְנָה; פיעל – כִּבָּה; הפעיל – הִפְנָה; התפעל – הִשְׁתַּנָּה.
🏁 סימן 2: שם הפועל ב־וֹת
שם הפועל מסתיים ב־וֹת: לִקְנוֹת, לִבְנוֹת, לְכַבּוֹת, לְהַשְׁקוֹת, לְהִשְׁתַּנּוֹת.
🎧 הצליל משתנה
בהפעיל, בפיעל ובהתפעל הפועל נשמע אחרת מהרגיל: לא „הִפְעִיל” אלא הִפְנָה; לא „פִּעֵל” אלא כִּבָּה; לא „הִתְפַּעֵל” אלא הִשְׁתַּנָּה.
🏗️ הגזרה בבניינים
| בניין | „הוא אתמול” – דוגמאות |
|---|---|
| קל | קָנָה, בָּנָה, שָׁתָה |
| נפעל | נִבְנָה, נִרְאָה |
| פיעל | כִּבָּה, פִּנָּה, צִפָּה |
| הפעיל | הִפְנָה, הִשְׁקָה |
| התפעל | הִשְׁתַּנָּה, הִתְרַצָּה |
🔍 דוגמאות פתורות
המדריך הִפְנָה את המבקרים אל הכניסה הראשית.
| ⏪ „הוא אתמול” | הִפְנָה |
|---|---|
| 🏗️ בניין | הפעיל |
| ✂️ השמטת מוספיות | |
| 🔢 ספירה | נשארו 3: פ־נ־ה |
| 🧩 החלטה | ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י |
| 🌱 השורש | פ־נ־י/ה · גזרת ל״ה/י |
מחר הם יִקְנוּ כרטיסים להצגה.
| ⏪ „הוא אתמול” | קָנָה (מ־יִקְנוּ) |
|---|---|
| 🏗️ בניין | קל |
| ✂️ השמטת מוספיות | ק נ ה |
| 🔢 ספירה | נשארו 3: ק־נ־ה |
| 🧩 החלטה | ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י |
| 🌱 השורש | ק־נ־י/ה · גזרת ל״ה/י |
💡 בעתיד רבים ה״א השורש נעלמת – לכן מעבירים קודם ל„הוא אתמול”.
מזג האוויר הִשְׁתַּנָּה פתאום באמצע הטיול.
| ⏪ „הוא אתמול” | הִשְׁתַּנָּה |
|---|---|
| 🏗️ בניין | התפעל |
| ✂️ השמטת מוספיות | |
| 🔢 ספירה | נשארו 3: ש־נ־ה |
| 🧩 החלטה | ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י |
| 🌱 השורש | ש־נ־י/ה · גזרת ל״ה/י |
💡 בהתפעל, כשהאות הראשונה בשורש היא ש, הת״ו של „הת” מתחלפת איתה: הִשְׁתַּנָּה ולא „התשנה”.
התלמידים והתלמידות פִּנּוּ את הכיתה לקראת הטקס.
| ⏪ „הוא אתמול” | פִּנָּה (מ־פִּנּוּ) |
|---|---|
| 🏗️ בניין | פיעל |
| ✂️ השמטת מוספיות | פ נ ה |
| 🔢 ספירה | נשארו 3: פ־נ־ה |
| 🧩 החלטה | ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י |
| 🌱 השורש | פ־נ־י/ה · גזרת ל״ה/י |
✋ תרגול מודרך – נסו לבד, ואז גלו
דנה קָנְתָה מחברת חדשה לשנה החדשה.
👀 גלו את הפתרון
פתרון עבור קָנְתָה ⏪ „הוא אתמול” קָנָה (מ־קָנְתָה) 🏗️ בניין קל ✂️ השמטת מוספיות ק נ ה 🔢 ספירה נשארו 3: ק־נ־ה 🧩 החלטה ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י 🌱 השורש ק־נ־י/ה · גזרת ל״ה/י השומר כִּבָּה את האורות בסוף היום.
👀 גלו את הפתרון
פתרון עבור כִּבָּה ⏪ „הוא אתמול” כִּבָּה 🏗️ בניין פיעל ✂️ השמטת מוספיות כ ב ה 🔢 ספירה נשארו 3: כ־ב־ה 🧩 החלטה ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י 🌱 השורש כ־ב־י/ה · גזרת ל״ה/י הגשר החדש נִבְנָה בתוך שנה אחת.
👀 גלו את הפתרון
פתרון עבור נִבְנָה ⏪ „הוא אתמול” נִבְנָה 🏗️ בניין נפעל ✂️ השמטת מוספיות נב נ ה🔢 ספירה נשארו 3: ב־נ־ה 🧩 החלטה ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י 🌱 השורש ב־נ־י/ה · גזרת ל״ה/י בדרך הביתה רָאִינוּ קשת בשמיים.
👀 גלו את הפתרון
פתרון עבור רָאִינוּ ⏪ „הוא אתמול” רָאָה (מ־רָאִינוּ) 🏗️ בניין קל ✂️ השמטת מוספיות ר א ה 🔢 ספירה נשארו 3: ר־א־ה 🧩 החלטה ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י 🌱 השורש ר־א־י/ה · גזרת ל״ה/י בשיעור הבא נתחיל לִבְנוֹת דגם של העיר.
👀 גלו את הפתרון
פתרון עבור לִבְנוֹת ⏪ „הוא אתמול” בָּנָה (מ־לִבְנוֹת) 🏗️ בניין קל ✂️ השמטת מוספיות ב נ ה 🔢 ספירה נשארו 3: ב־נ־ה 🧩 החלטה ב„הוא אתמול” הפועל מסתיים בצליל ָה (בכתב ה) ← ל״ה/י 🌱 השורש ב־נ־י/ה · גזרת ל״ה/י
⚠️ שימו לב
- בעתיד רבים ובציווי ה׳ נעלמת: יִקְנוּ, בְּנוּ. לכן מתחילים תמיד מ„הוא אתמול”: קָנָה.
- יוצאי דופן: בכמה שורשים הה׳ היא עיצור שנשמע, ומסמנים אותה בנקודה (מפיק): גָּבַהּ (מלשון גובה), נָגַהּ, כָּמַהּ, תָּמַהּ, הִתְמַהְמֵהַּ. אלה שורשים שלמים – לא ל״ה/י.
- רָצָה (רצון, ר־צ־י/ה) לעומת רָצָה (היא רצה, ר־י/ו־ץ) – אותה כתיבה, שורש אחר! ההקשר מכריע.
🎓 הרחבה: מבחינה היסטורית רוב שורשי ל״ה הם ל״י – הי׳ מתגלה בנטיות כמו בָּנִיתִי וובמילים כמו בִּנְיָן. בהתפעל, כשפ׳ הפועל היא שורקת (ש, ס, צ, ז), הת״ו מחליפה איתה מקום ולעיתים משתנה: הִשְׁתַּנָּה, הִצְטַלֵּם. זיהוי הבניין חשוב לפני השמטת המוספיות.
🧠 סיכום
- ל״ה/י = האות האחרונה בשורש ה׳/י׳ נחה.
- בסוף מילה ה׳, באמצע מילה י׳.
- „הוא אתמול” מסתיים ב־ָה; שם הפועל ב־וֹת.
- הּ במפיק – לא ל״ה/י (גָּבַהּ, תָּמַהּ).
🚀 עכשיו מתרגלים
🖨️ דף תרגול להדפסה – לתרגול אחרי הפעילות
דף תרגול תואם לל״ה/י – השיעור: מהדורה למורה עם תשובות, ואחריה דפי תלמיד (2–4 עמודים). המסלול שלכם מסומן.